30.11.18

משחקי הכס היהודיים - משפחת החשמונאים

היזכרו בבקשה בתמונה הבאה: אתם בגן. ההורים באו לראות אתכם בהופעה לכבוד חנוכה. הגננת שמה לכם נר מקרטון על הראש. אתם שרים כד קטן ובאנו חושך לגרש. מציגים את החשמונאים הגיבורים שניצחו את היוונים הרשעים והצילו את בית המקדש. כולנו מכירים את הסיפור.

אבל מה שלא מספרים לנו, זה את הסיפור המעניין באמת. ותאמינו לי, החשמונאים לא צריכים שום סיפור על נס. החיים האמיתיים שלהם מעניינים בהרבה. תחשבו הארי ומייגן, וויליאם וקייט, אליזבת', דיאנה - משפחת מלוכה אמיתית. אלה היו החשמונאים ביהודה (ככה קראו למדינה היהודית) של לפני אלפיים שנה. ולא רק זה, אלא שהם באמת שלטו, נלחמו, ניהלו את הכלכלה, יחסי החוץ, הכל - ואת זה אפילו למשפחת המלוכה הבריטית אין.

אז איך הם עשו את זה?

הסיפור שלא מספרים לנו בגן, מתחיל מיד אחרי המרד ביוונים, אותו הנהיגו מתתיהו וחמשת בניו. מכל החמישה נותרו רק שניים. יוחנן, כנראה הבכור, נרצח במהלך הקרבות. אלעזר נהרג בקרב. יהודה הפך למפקד הצבא, ונהרג גם הוא בקרב. הוא הגיבור שלנו בחג הזה. עכשיו תראו את זה: יהודה המקבי. כן כן, כיום נהוג לכתוב מקבי - זה היה הכינוי שלו, וכנראה בגלל שהיה לו ראש בצורת פטיש, כלומר מקבת. הבטחתי פרטים מעניינים? זו רק ההתחלה.

עם תום המרד, נותרו רק שני אחים - שמעון ויונתן. יונתן, הקטן מבין חמישה, לא התכוון לחכות שעוד אח יפנה את מקומו, ותפס את מקומו של יהודה בהנהגת המרד. למעשה, מי שניצח את המרד לא היה יהודה המקבי הידוע, אלא אחיו יונתן, ששיקם את הצבא לאחר שיהודה נהרג בקרב, טיהר את בית המקדש, וסיים את המרד כשידו על העליונה. תוך כדי, פרץ מאבק על השלטון ביהודה בין שני יוונים: אלכסנדר באלאס ודמטריוס. יונתן כבר היה מנהיג חזק, שנאמנותו של העם היהודי שייכת לו. ולכן, שניהם הלכו להתחנף ליונתן ולבקש שיתמוך בהם. באלאס הבטיח לו את המשרה הנחשקת מכל: הכהן הגדול של בית המקדש, וגם דמטריוס הבטיח לו הבטחות מפתות. יונתן החליט ללכת עם אלכסנדר באלאס, מה שהתברר כהימור נכון, כשבאלאס ניצח. וכך קיבל יונתן את תפקיד הכהן הגדול. שימו לב: מי שהעניק לו אותו היה השליט היווני, לא יהודי בכלל. והחשמונאים אמנם היו משפחת כהונה, אבל לא משפחת הכהונה הגדולה, משפחת צדוק. אחרי המרד ההרואי מול היוונים, החשמונאים הפכו מיד לבני בריתם ומשתפי פעולה עם שלטונם. יונתן אפילו נקרא "רע ראשון למלך". ראשון!

מאותו רגע, יונתן כבר לא היה מפקד של מרד. הוא התחיל להיות מפקד של שיגרה, מפקד של מדינה. הוא היה לא רק איש צבא מוכשר, אלא גם מדינאי מוצלח ומוערך. הכהן הגדול, רק שיהיה ברור, לא היה תפקיד דתי בלבד. כל כספי המדינה היו שם, כל ניהול המדינה היה משם. הוא היה בעצם ראש המדינה, לא רק בהקשר הדתי. מכאן, כל אחד מהשליטים אחרי יונתן הוסיף לעצמו עוד תפקיד: ממפקד הצבא והכהן הגדול, דרך נשיא, ומלך, עד לאלכסנדר ינאי שהיה: מפקד הצבא, כהן גדול, נשיא, מלך ואחראי על תחום השיפוט. הפרדת רשויות לא כאן.

רחוב שמעון התרסי תל אביב

אבל טעות אחת בשיקול הדעת עלתה ליונתן ביוקר. בשלב מסוים באלאס ספג איומים על השלטון, בעיקר מצד הבן של דמטריוס המובס, שנקרא בשם המפתיע דמטריוס השני. לבסוף באלאס נהרג בקרב, וכך דמטריוס השני השתלט על יהודה. יונתן ודמטריוס השני היו מדינאים חכמים, ובמקום לריב ולהילחם אחד בשני, העדיפו לחיות בשלום יחד. יונתן המשיך לקבל סמכויות והטבות גם מדמטריוס השני, ובתמורה העניק לו נאמנות ותמיכה. אבל בשלב כלשהו יונתן העביר את התמיכה שלו ליריב של דמטריוס, טריפון. אנחנו לא יודעים בדיוק למה הוא עשה את זה. אבל הוא עשה את זה.

איך אומרת ג'וליה רוברטס באישה יפה?

ביג מיסטייק.

טריפון הזמין את יונתן לעכו, ואמר לו שהוא רוצה לדבר ולהגיע להסכמות, ויונתן הגיע עם אנשיו, מוכן למשא ומתן. ואז, כשהגיע, טריפון טבח בצבא שלו, כלא אותו, ודרש משמעון כופר עבור אחיו. שמעון, שלא הפך לשליט ובכל זאת תמיד עמד לצד אחיו, הגיע מיד למקום, ושילם את הכופר. אך טריפון המשיך לתקוף והרג את יונתן. שמעון האבל הביא אותו לקבורה במודיעין, יחד עם שאר המשפחה, וערך לו הלוויה גדולה. לאחר מכן הקים שמעון אחוזת קבר מפוארת במקום, לכל משפחתו, שכעת הוא היה השריד האחרון ממנה.

כששמעון הפך למנהיג הרשמי, הוא דאג לכנס את את העם ולהשיג אישור לא רק מהשליטים היוונים, אלא מהעם היהודי, להיות הכהן הגדול, הנשיא ומפקד הצבא. ולא רק הוא, אלא גם כל צאצאיו. ומאותו רגע, כל השליטים החשמונאים יהיו צאצאיו של שמעון. אבל הנאמנות המשפחתית שהפגין שמעון לא הושבה לו כשהוא סבל מהתנגדות השליט. אנטיוכוס השישי לא אהב את העובדה ששמעון הפיל את המוצב הצבאי היווני שאחיו ניסה להפיל קודם ולא הצליח, החקרא. הוא ניסה לחסל אותו, וכדי לעשות זאת, פנה לחתן של שמעון והסית אותו נגדו. החתן הזמין את שמעון לארוחת חג, וכשהגיע עם שניים מבניו, הם נרצחו. שמעון הנאמן למשפחתו, השריד האחרון של בני מתתיהו, נרצח, על ידי בגידה של קרוב משפחה. וזה עוד לא הדבר הכי גרוע שקרה במשפחה הזאת. אבל דבר אחד טוב כן קרה מול היוונים - דמטריוס השני נתן ליהודה תחת שמעון פטור ממסים. מה זה אומר בתקופה ההיא? עצמאות ליהודה, למרות שהיוונים נשארו בשטח לגמרי. הישג לא מבוטל.

אחריו ירש את מקומו בנו, יוחנן הורקנוס. רגע, הורקנוס? כן. השליט החשמונאי הראשון שהוסיף לעצמו שם יווני. החשמונאים היו שליטים יהודים, בעלי כוח רב, שחיו עם יהדותם ועם הקירבה ליוונים יד ביד. יחד עם מנהגים יווניים ושמות יוונים שאימצו, אנחנו גם לא יודעים עד היום איך הם נראו, כי על המטבעות שלהם הם לא הטביעו את תמונתם - שהרי לא תעשה לך פסל וכל תמונה. היום, חלק מהמטבעות שלנו מבוססים על המטבעות שלהם. הורקנוס שלט ביד רמה והגדיל את המדינה, כבש שטחים וגייר את העמים שבתוכם, ובכך הגדיל את מספר היהודים ביהודה. ושימו לב להישג - הוא היה השליט החשמונאי הראשון שמת מוות טבעי ולא נהרג בקרב או נרצח! בצוואתו, הוריש את המלוכה לאשתו. זה היה מנהג הלניסטי, כלומר קשור לתרבות היוונית, ולא מנהג יהודי. לבנו הבכור, יהודה אריסטובולוס, הוריש את הכהונה הגדולה.

המטבע של הורקנוס שנקל

נשמע טוב, נכון? לא אם תשאלו את אריסטובולוס. ערכי הנאמנות של סבו שמעון כנראה לא עברו הלאה. תקשיבו מה הוא עשה: אריסטובולוס כלא את אחיו, ואת אמו, והביא למותה, כדי למנוע ממנה להיות להיות המנהיגה המדינית, ומאחיו לקבל כוח כלשהו. הוא השאיר רק אח אחד מחוץ לכלא, שהיה קרוב אליו במיוחד, אנטיגונוס. אנטיגונוס כבש בשבילו את הגליל, שם הם גיירו את היטורים, וזה היה ההישג המדיני המשמעותי שלו. הוא היה הראשון שהכריז על עצמו כמלך, גם זה מנהג יווני, ונוגד את ההלכה היהודית שלפיה המלך יכול להיות רק מבית דוד המלך. אך החשדנות שלו ניצחה גם את אהבתו לאח האחד שהשאיר מחוץ לכלא.  כשאנשי חצרו הסיתו אותו נגד אנטיגונוס, הוא פנה נגדו, חשב שהוא רוצה לקחת את מקומו. הם רקמו מזימה ורצחו אותו. אריסטובולוס הרגיש אשמה כל כך גדולה על מות אחיו, עד שכעבור שנה אחת בלבד של מלוכה, הוא מת ממחלה.

מה עשתה אלמנתו? הלכה ושחררה את אחיו מכלאם, ונישאה למבוגר שבהם, שהפך למלך. לא ברור לגמרי איך - אולי הוא הרג אח אחד ואח אחר לא התעניין בענייני השלטון, ואולי אשתו החדשה המליכה אותו. זה היה אלכסנדר ינאי, אחד השליטים החשובים של המדינה החשמונאית. הממלכה הגיעה לשיא הגודל שלה בתקופתו, והוא היה שליט חזק ועוצמתי, אבל גם ביטל את הברית עם הרומאים, מה שהיווה בעיה רצינית כשהם באו לכבוש את יהודה מפני היוונים. גם בעם, שהיו בו אז כבר הרבה כתות שונות, היו הרבה סכסוכים בתקופתו, ואפילו היה ניסיון מרד נגדו. גם הוא מת ממחלה, כנראה נדבק מטפיל כלשהו, באמצע מסע מלחמה, אליו יצא למרות שהיה כבר חולה. בצוואתו הוריש את המלוכה לאשתו. אותה אישה ששחררה אותו מהכלא ונישאה לו.

וכך הגיעה לעם היהודי המלכה שלומציון אלכסנדרה, השליטה היחידה בתקופת המדינה החשמונאית. את בנה הבכור הורקנוס השני מינתה לכהן גדול, ואת הצעיר אריסטובולוס השני למפקד הצבא. בתקופתה היו שלום בעם, שגשוג ופריחה. בדור הבנים הגיעו הרומאים לאזור, ולא הרבה אחרי בא אל קיצו שלטון החשמונאים.

עכשיו, קחו מטבע של עשר אגורות, מאלה שמתגלגלים לכם בארנק ולא נעים לכם לשלם איתם. המטבע הזה הוטבע על סמך המטבע של השליט החשמונאי האחרון, מתתיהו אנטיגונוס השני, הבן של אריסטובולוס השני, הנכד של שלומציון ואלכסנדר ינאי, הנין של יוחנן הורקנוס, החימש של שמעון, שישה דורות אחרי שמתתיהו התחיל את המרד נגד אנטיוכוס.  אולי לא היו להם שמלות של מעצבים, וכרכרות, ופפראצי שמחכים מחוץ לארמון. אבל משנת 140 לפני הספירה עד 63 לספירה היתה כאן משפחת מלוכה אמיתית, שיצרה והנהיגה מדינה יהודית, עם אהבות ושנאות ומאבקי כוחות, עם הפסדים כואבים והרבה הישגים והצלחות. חג שמח!

מטבע של אנטיגונוס עשר אגורות copy




תגובות