מזל טוב ושפע ברכות לגלילאו גליליי, שחוגג החודש את יום הולדתו ה-455, ולניקולאוס קופרניקוס, שחוגג 546. בהפרש של 91 שנים פחות ארבעה ימים, ב-15 וב-19 בפברואר, נולדו שני אנשים שגורלם קשור יחד לנצח, וששינו את פני העולם. ולכבוד יום הולדתם, נחגוג להם בדרך שהם כנראה הכי יעריכו: שבירת מיתוסים.
כי הרי במה הם ידועים? בשבירת המיתוס של הכנסיה אודות כדור הארץ שעומד במרכז היקום, והמשפט הידוע של גלילאו: "ועל פי כן נוע תנוע".
אז זה המיתוס הראשון להישבר פה, והוא אחד הגדולים שבהם: בתקופה שלהם, אף אחד לא חשב שכדור הארץ שטוח. לא היה גילוי כזה, שכדור הארץ עגול, והמחקרים של גלילאו וקופרניקוס ממש לא היו קשורים לזה. זה התגלה לכל המאוחר בימי יוון העתיקה. ספינות נעלמו בים בהדרגה, הירח הטיל צל עגול, וכוכבים נראו אחרת בכל מקום. כל זה לא יכול להיות בכוכב "שטוח הארץ". היתה זו הכנסיה הפרוטסטנטית שהפיצה את המיתוס שכך חשבו פעם. נחזור אליה בהמשך.
הראשון לגלות שכדור הארץ סובב סביב השמש היה ניקולאוס קופרניקוס. הוא נולד בשנת 1473 בשם ניקולאי קופרניק, להורים פולנים. הוא התייתם בגיל צעיר, ודודו, שהיה בישוף, גידל אותו. בגיל 18 עבר לאיטליה, שם למד רפואה והשלים דוקטורט במשפטים. האוניברסיטאות לא רק היו קשורות קשר הדוק לכנסיה, אלא לא היה מדע אז כפי שאנו מכירים כיום, ולא כמויות ידע כאלה. בתקופה הזו הכנסיה היתה חזקה, ושלטה בכל תחומי החיים. כל ההשכלה היתה דתית, וכך גם האוניברסיטאות. לא היה דבר כזה חילוניים, כולם היו שייכים לדת כלשהי. ובעיקר הנצרות, שהיא עד היום הדת הגדולה ביותר בעולם, שלטה באירופה כבר אז. הכנסיה לקחה את הכתבים של יוון העתיקה, והפכה אותם למקודשים. כל מדען שלט במגוון של תחומים: פילוסופיה, רפואה, מתמטיקה ועוד, הכל ביחד. ומי היה הראשון שהפך את המדע למה שאנחנו מכירים כיום?
נכון, הוא בעצמו.
 |
| כך קופרניקוס נראה |
טוב, לא באמת. מי שבאמת היה הראשון כנראה (לכו תדעו), היה אריסטרכוס מסאמוס, אסטרונום ומתמטיקאי מיוון העתיקה. זה היה בערך 1,700 שנה לפני קופרניקוס, ובטח שהרבה לפני הנצרות והכנסיה. אבל כל מה ששרד מהתיאוריה שלו הוא ציטוט של ארכימדס, ולמרות שהוא כתב על זה כבר מזמן, זה לא הידע שהשתרש. קופרניקוס ידע עליו, וגם גליליי. אפשר להגיד שקופרניקוס היה הראשון שכתב את זה בעולם המודרני, ושהגילוי הזה שלו השפיע הלאה.
אבל זה לא הדבר הכי חשוב במה שהוא גילה. הוא התחיל למעשה את המהפכה המדעית. כל הימים בספריות ובמעבדות שביליתם בלימודים, מנסים להגיע למסקנות שלכם על ידי חישובים והסקת מסקנות? קופרניקוס היה הראשון שפירסם תוצאות של מחקר שנעשו על ידי חישובים ומסקנות שלו, לא על ידי כתבי קודש או הנחות מוקדמות אחרות. האוניברסיטאות היום כבר לא דתיות, וההתחלה של התהליך הזה, היתה אצלו.
התיאוריה ההליוצנטרית קוראים לזה - הליו ביוונית זה שמש, כלומר - השמש במרכז. לא דבר פשוט עבור הכנסיה לגלות, שאנחנו לא נמצאים במרכז היקום.
וזה הזמן לשבירת מיתוס גדולה במיוחד: הכנסיה הקתולית בכלל לא התנגדה לזה. קופרניקוס היה לא רק אסטרונום וחוקר, הוא היה גם איש דת, חבר כנסיה רשמי. הוא ביצע את המחקר שלו מתישהו בין 1514-1510. הממצאים שלו פורסמו בקרב חבריו למקצוע, והיו לו תלמידים שהעריצו אותו והלכו אחריו, ודחפו אותו להפיץ את התיאוריה שלו. ב-1533, הגיע מכתב לאפיפיור שהסביר על התיאוריה ההליוצנטרית, וגם בכירים נוספים בכנסיה התעניינו בה. האפיפיור היה מרוצה מהתיאוריה. זה היה מסובך מאד, מאות עמודים של חישובים שאף אחד מחוץ לתחום הזה לא היה יכול באמת להבין. הוא לא דיבר על הדת בתיאוריה שלו, לא ניסה לכופף את כתבי הקודש, לא קבע את התוצאות שלו כעובדה. ולכנסיה לא היתה סיבה להתנגד. הוא לא פירסם את מחקריו כספר במשך שנים ארוכות, ובשנת 1543, כשהוא בן שבעים ומצבו הבריאותי רופף, פירסם לבסוף את הספר "על תנועת גרמי השמיים". בהקדמה של הספר, נכתבה הסתייגות לגבי אמיתות המסקנות וההתנגדות שלהן לכתבי הקודש. ככה, ליתר ביטחון כנראה. הוא הלך לעולמו חודשיים אחר כך, משבץ מוחי. אסטרונומים ומתמטיקאים רבים תמכו בתיאוריה שלו, אחרים פחות הסכימו איתה. אבל הכנסיה לא רדפה אותו, בשום שלב.
 |
| המודל ההליוצנטרי, כפי שהופיע בספרו של קופרניקוס |
21 שנים אחר כך, בשנת 1564, נולד בפיזה שבאיטליה גלילאו גליליי. בפינת הגאווה הלאומית, גלילאו וגם גליליי זה בעצם "הגלילי", על שם הגליל שלנו. בדומה לקופרניקוס, גם הוא התייתם בגיל צעיר, מאמו, ומשפחתו עברה לפירנצה. אביו דחף אותו ללמוד רפואה, אך גלילאו הצעיר פרש ועבר ללמוד מתמטיקה, שאותה אהב יותר. כמקובל בתקופה ההיא, הוא היה גם פילוסוף ואסטרונום, והיו לו קשרים בותיקן. וכך החלה דרכו אל דפי ההיסטוריה.
עכשיו בואו נמשיך לשבור את המיתוסים: חלקכם ודאי שמעתם שגלילאו השתמש בטלסקופ לראשונה. זה נכון, אבל הוא ממש לא המציא אותו. מי שמיוחסת לו ההמצאה הוא בחור הולנדי בשם הנס ליפסהיי. מה שגלילאו כן עשה, זה לקחת את ההמצאה הזו שכבר היתה מוכרת אז, ולשכלל אותה כך שיוכל לחקור את הכוכבים, בלי לראות מעולם טלסקופ בעצמו. הוא חיזק ואישש את המודל ההליוצנטרי. הוא פירסם את הספר שלו ב-1610, וכמו אצל קופרניקוס, הוא לא ריגש במיוחד את הכנסיה. אבל מה שהיה בתקופתו של גלילאו, הוא אינקוויזיציה. כן, כמו בגירוש ספרד, היתה גם ברומא אינקוויזיציה שרדפה את מי שעל פי דעתם כפרו בנצרות. כשהספר שלו יצא בשנת 1614, התיאוריה שלו התחילה לתפוס קצת התנגדויות, אבל לא באופן גורף. ואז, בשנת 1615 הוגשה נגדו תלונה לאינקוויזיציה. זו האשימה את גלילאו בכפירה, ובאמונה בכך שכדור הארץ נע, מה שסותר את כתבי הקודש, ובפרט את ספר יהושע. יהושע הרי אמר "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" - כלומר, השמש צריכה לעמוד, לא הארץ.
בפברואר 1616, האינקוויזיציה, בראשות האפיפיור פאולוס החמישי, החליטה לא להאשים אותו בכפירה. היא כן החליטה להעמידו לדין, על כך שהתיאוריה שלו שגויה (לא שהיו להם הוכחות לזה). ההחלטה היתה לאסור על התיאוריה. גלילאו שיתף פעולה עם הפסיקה. כן כן, לא התנגד, לא עמד על דעתו. במרץ 1616 הכנסיה הקתולית אסרה באופן רשמי על התיאוריה ההליוצנטרית, והוסיפה לאיסור את ספרו של קופרניקוס. גלילאו לא הוזכר שם בשמו. גלילאו, שימו לב, בכלל לא עמד למשפט בשלב הזה, והמשיך בחייו כרגיל.
 |
| כך גלילאו גליליי נראה |
כעבור שמונה שנות שקט, נבחר אפיפיור חדש - אורבנוס השמיני. הוא היה מעריץ גדול של גלילאו, וחבר שלו. גלילאו ראה בכך את ההזדמנות שלו, וניגש לעבודה. בשנת 1632 הוא פירסם את הספר "דיאלוג על שתי מערכות העולם המרכזיות, פטולמאית וקופרניקאית". הוא כתב שם על שתי הגישות, עם הוכחות והסברים, והגישה ההליונצטרית של קופרניקוס התגלתה שם כיותר סבירה. בתחילת הספר, ממש כמו קופרניקוס לפניו, הוא כתב שהכל בדיוני. אבל טעות אחת הוא כן עשה. האפיפיור הוצג שם באופן נלעג, ואורבנוס קצת נעלב. הוא היה חבר אישי של גלילאו, ובאותה תקופה מעמדו היה תחת סכנה בשל צמיחת הנצרות הפרוטסטנטית. והחבר הטוב שלו, המדען המוערך, פירסם ספר שלועג לו, לסמכותו, לשלטון שלו.
האינקוויזיציה הזמינה אותו לרומא, הוא עמד למשפט, והורשע בחשד בכפירה, בהגנה על תנועתו של כדור הארץ, ובהכחשת הסמכות של כתבי הקודש. חשד בכפירה היה רחוק מלהיות הפשע הכי חמור שיש, בטח לא כפירה של ממש. הספר נאסר כמובן והוא נשלח למאסר בית. כל המשפט ארך פחות מיום. המעמד שלו והחברות שלו עם האפיפיור הם גם בדיוק הסיבה שלא עינו אותו, ולא שמו אותו בכלא, ולא האשימו אותו בכפירה, ובטח שלא גזרו עליו עונש מוות. מאסר בית, בביתו שליד פירנצה, לפי בחירתו, עם משרתים, שם הוא המשיך לחקור ולקבל תלמידים ומעריצים. כלומר, מצד אחד אסרו את התיאוריה שלו, מצד שני איפשרו לו להמשיך להיות חזק ומוערך, וזה אולי חלק ממה שנתן לו את תהילת העולם שבמסגרתה אנחנו מכירים אותו עד היום.
וכן, גם את המיתוס הזה צריך עכשיו לשבור: אמנם גלילאו רצה כנראה שיכירו באמת של התיאוריה המדעית שלו, אבל גם לא סיבך את עצמו בכוונה, וההיגיון אומר שהוא גם מעולם לא אמר "ואף על פי כן נוע תנוע", אחרי מתן פסק הדין. טיפש הוא לא היה, ורק טיפש היה אומר דבר כזה מול האינקוויזיציה אחרי שהורשע.
בשנת 1911 נמצא ציור שצויר על ידי ג'וזפה אסטבן מוריו, כשנה או שנתיים לאחר מותו של גלילאו. בציור אפשר לראות אותו בצינוק, משהו שמעולם לא קרה, חורט על הקיר את הכיתוב באיטלקית, שפירושו "ואף על פי כן נוע תנוע".
בשנת 1757, 124 לאחר מותו של גליליי, כתב ג'וזפה בארטי ספר בשם "הספריה האיטלקית", ובו נכתב:
"ברגע שבו הוא עמד בפני החירות, הוא הסתכל למעלה על שמיים ולמטה לאדמה, ואז, רוקע ברגלו, במצב רוח מהורהר, אמר: ואף על פי כן נוע תנוע, כשהוא מתכוון לכדור הארץ".
זה כתוב יפה, והספר הצליח, אבל אין עדות כתובה אחרת.
 |
| הציור שממנו צמח המיתוס - גלילאו בכלא עם מסמר בידו, ומעליו חריטה - E pur si mouce - ואף על פי כן נוע תנוע (מאד קשה לראות) |
במעצר הבית כתב את אחת העבודות המוערכות ביותר שלו, "שני המדעים", שפורסם בהולנד כדי להימנע מצנזורה. בשנת 1638 הוא התעוור לחלוטין וסבל ממחלות שונות, ולכן הורשה לצאת לקבלת טיפול רפואי. הוא הלך לעולמו ב-1642, בגיל 77. התכניות לקבור אותו בבזיליקה מפוארת לצד אבותיו נגנזו על ידי האפיפיור, אבל בשנת 1737 גופתו הועברה לתוך הכנסיה, עם לוח שיש חרוט לזכרו. התרומה שלו למדע לא מצומצמת רק לתנועת כדור הארץ: הוא גילה למשל ששני גופים שנופלים יגיעו לקרקע באותו הקצב; המציא את המדחום ואת המצפן, הניח את יסודות הפיזיקה שפותחה על ידי ניוטון מאוחר יותר, ועוד ועוד. גם הוא, כמו קופרניקוס, נחשב לאבי המדע המודרני, וכן לאבי הפיזיקה המודרנית. שימו לב, מודרנית - בתקופה שבה המדע החל להיפרד מהכנסיה, כי הם דיברו על עובדות, על תצפיות, על הסקת מסקנות מתוך מחקר. כל הדברים האלה לא היו פעם, והיום הם סטנדרט של יצירת ידע בעולם.
אחרי מותו של גלילאו, העניין בסיפור שכך. באמצע המאה ה-18, האינקוויזיציה החלה לאבד מכוחה, ואז החל תהליך של התרת התיאוריה שלו. כבר ב-1741 הותר פרסום של עבודותיו, כולל גירסה מעט מצונזרת של הספר האסור. בשנת 1835, הספר יצא מרשימת הספרים האסורים לגמרי. בשנת 1939, התייחס האפיפיור לגלילאו כאחד מגיבורי המדע. מאז, אפיפיורים המשיכו להביע צער על יחס הכנסיה אליו והתייחסו אליו כגיבור. בתחילת המאה ה-19 חזר העניין בסיפורו של גלילאו, מצד הכנסיה הפרוטסטנטית, שחיפשה דרכים לנגח את הקתולית. וכך צמח המיתוס של רשעות הכנסיה אל מול המדען הנרדף.
והנה לנו דוגמה איך סיפורים היסטוריים אמיתיים נבנים לאורך השנים. כמו בסרט שמבוסס על סיפור אמיתי, אבל מתוך אינטרס של איזשהו צד, או מטרה כלשהי. במקרה הזה, הכנסיה הפרוטסטנטית.
אבל איך שלא יהיה, ליצור ידע חדש יש מאין, לא ללכת אחרי מה שכולם חושבים אם יש לך הוכחות אחרות, עמידה על דעתך לא מתוך התלהמות או פופוליזם אלא מתוך חשיבה עמוקה ומנומקת - כל אלה דברים שהם עשו, כלא או לא כלא. וכל אלה דברים לא מובנים מאליהם בכלל. וזה לא מיתוס שנוכל לקחת מהם, וזה משהו שאפשר ללמוד מהם.
תאהבו אותנו באימייל! הרשמו לרשימת התפוצה כדי להתעדכן על פוסטים חדשים
